פסק-דין בתיק עש"א 33825-08-11

בפני ערעור המערערת שהינה חברה לעבודות עפר ופיתוח (להלן: "המערערת") אשר הוגש בהתאם להוראת סעיף 10 לחוק השיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") אשר בו היא מבקשת כי מרשימת השיקים המסורבים בחשבונה, שהינו חשבון מס' 82900/36 המנוהל בסניף נהריה של המשיב, יגרעו 11 השיקים המפורטים בסעיף 5 לערעור ואשר סורבו במהלך התקופה  מ- 4.10.10 ועד 16.8.11.

הערעור הוגש בעקבות הודעת המשיב על הגבלת חשבון המערערת מיום 12.8.11 שהינה הגבלה בנסיבות חמורות לאור העובדה כי חשבון המערערת הוגבל בעבר בשנת 2009.

1.     אין מחלוקת בין הצדדים כי מסגרת האשראי המאושרת של המערערת בחשבון עמדה במועדים הרלוונטים על סך של 50,000 ש"ח (להלן: "המסגרת המאושרת"). כמו כן אין מחלוקת כי במועדים שונים אושרה למערערת מסגרת אשראי שונה וגבוהה יותר אולם זאת באופן זמני, ובהמשך תבוא התיחסותי המפורטת לכך.

2.   טענתה המרכזית של המערערת הינה כי במהלך התקופה שניהלה המערערת את החשבון, ובאופן ספציפי בתקופה בה סורבו השיקים נשוא הערעור, המשיב נהג לכבד שיקים ולפרוע אותם מפעם לפעם גם כאשר חרגה המבקשת מהמסגרת המאושרת ולמעשה ניתנה למערערת על ידי המשיב אפשרות לחריגה של עד 10,000 ש"ח מאותה מסגרת מאושרת בכפוף לכך שהמערערת תפקיד כספים לפרעון אותה חריגה, בימים הסמוכים שלאחר מועד משיכת השיקים מחשבונה.

לטענת המערערת התנהגותו העקבית של המשיב בענין, יצרה אצלה יסוד סביר להניח שגם השיקים שסורבו, יכובדו על ידו ובכך לטענתה מתקיימת הוראת סעיף 10(א)(3) לחוק. להוכחת טענתה זו פרטה המערערת בסעיף 8ז' לערעור רשימה של 13 שיקים אשר נמשכו מחשבונה במהלך התקופה שמיום 7.10.10 ועד ליום 31.7.11 (דהיינו בתקופה המקבילה פחות או יותר לתקופה שבה סורבו השיקים נשוא הערעור) ואשר כובדו על ידי המשיב על אף שהיה בעת כיבודם להביא את החשבון לחרוג מהמסגרת המאושרת (להלן: "השיקים שכובדו").

3.    בתגובה לערעור הגיש המשיב תשובה מפורטת הנתמכת בתצהיר של מר שאול שובה (להלן: "מר שובה") שהגדיר עצמו בסעיף 1 בתצהירו כמורשה חתימה אצל המשיב (ללא שציין את הגדרת תפקידו), ואשר בה התייחס המשיב לכל אחד מהשיקים שכובדו תוך מתן הסבר מדוע כובד כל אחד ואחד מהשיקים  מבלי שהיתה בכך חריגה ממסגרת האשראי של המערערת, ומכאן שאין בכיבוד שיקים אלו כדי לשקף קיומה של הסכמה בין המערערת לבנק, כי שיקים יכובדו תוך חריגה ממסגרת האשראי, כנטען על ידה.

טענת המשיב ביחס ל- 5 מהשיקים שכובדו הינה כי אלו כובדו, על אף חריגה ממסגרת האשראי המאושרת בסך של 50,000 ש"ח, שכן במועד פרעונם נקבעה למערערת, לבקשתה, מסגרת אשראי זמנית חד-צדדית, אשר הגדילה את מסגרת האשראי ואפשרה את פרעונם של אותם שיקים ללא חריגה ממסגרת האשראי. לתמיכה בטענה זו, צורף דו"ח סולמות ריבית (באופן חלקי בלבד וביחס למועד השיקים שכובדו) המפרט את מסגרות האשראי הכוללת בחשבון בכל מועד רלוונטי לשיקים שכובדו, ואשר מהם ניתן לראות (מעבר להקצאת מסגרת אשראי על סך 50,000 ש"ח) הקצאות אשראי זמנית כדלקמן:

הגדלת אשראי ל-88,000 ש"ח מיום 7.10.10 עד ליום 11.10.10.

הגדלת אשראי ל-55,000 ש"ח מיום 5.1.11 עד ליום 7.1.11

הגדלת אשראי ל53,100 ש"ח מיום 9.1.11 עד ליום 10.1.11

הגדלת אשראי ל-66,000 ש"ח מיום 1.3.11 עד למועד לא ידוע בהעדר תדפיס מלא.

באשר ל- 7 שיקים נוספים מבין השיקים שכובדו טוען המשיב כי במועד כיבוד אותם שיקים, כלל לא היתה חריגה ממסגרת האשראי המאושרת שכן, לאחר סירוב שיקים אחרים (הכלולים ברשימת השיקים המסורבים), בסופו של אותו יום, לא היתה חריגה בחשבון ולפיכך ניתן היה לכבד את השיקים שכובדו, ולפיכך אין בהם להעיד על הסכמה כלשהי כנטען על ידי המערערת.

ביחס לשיק אחד, הוא השיק שכובד ביום 31.10.10 (להלן: "השיק בחריגה") מאשר המשיב כי שיק זה כובד על אף חריגה של 590 ש"ח מהמסגרת המאושרת (מבלי שהתבקשה או אושרה מסגרת אשראי זמני), וזאת בהתאם להוראת סעיף 8 להוראה 325 להוראות המפקח על הבנקים "ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עו"ש" (להלן: "הוראה 325")  המתירה למשיב לכבד שיק בחריגה של עד 1,000 ש"ח בתנאי שהחריגה לא תימשך לאורך זמן ובמקרה דנן, בחלוף יומיים אכן בוצעו שתי הפקדות בחשבון בסך כולל של 88,200 ש"ח והחשבון חזר למסגרת המאושרת.

4.    במהלך הדיון בפני שמעתי את עדותו של מנהל המערערת מר עבאס אשר חזר על האמור בערעור. מנהל המערערת אישר שהיו שיחות רבות בינו לבין מר שובה סביב סוגית השמירה על מסגרת האשראי בחשבון ומשיכת שיקים כך שלא תהא חריגה ממסגרת האשראי וכן אישר כי הוא נעזר באדם בשם זיו, שהינו יועץ כלכלי, שהמשיב הפנה אותו אליו על מנת שיסייע לו לשמור על מסגרת האשראי בחשבון, לאור התנהלות בעייתית בעבר. 

מנהל המערערת הוסיף וציין כי מרבית בקשותיו להגדלת האשראי באופן זמני נענו על ידי המשיב אם כי לא תמיד באופן מיידי, וזאת בעקבות שיחת טלפון או ביקור שלו בסניף הבנק,  ביקורים שהיו מתקיימים על בסיס קבוע ושוטף.

5.    בחקירתו של מר שובה חזר הלה על עמדת המשיב כי לא היה בין הצדדים כל הסכם המאפשר למערערת לחרוג ממסגרת האשראי אף לא ביום או יומיים עד לביצוע הפקדה, ושיקים כובדו מעבר למסגרת האשראי המאושרת רק מקום שבו ניתן אשראי זמני. מר שובה ציין כי מדובר היה בחשבון רגיש בין היתר על רקע הגבלה קודמת ולפיכך הקפיד המשיב באשר לאופן ניהול החשבון ואישור לחריגה כאמור ניתן רק מקום שאושר אשראי חד צדדי זמני (ראה עמ' 3 שורות 20-21).

6.    המערערת טוענת כנגד עדותו של מר שובה, כי זו היתה מגמתית ומתחמקת, כאשר מצד אחד טען כי מדובר בחשבון רגיש אשר לא ניתנה לגביו הסכמה לחרוג ולו באגורה אחת (עמ' 3 שורות 11-12) ומנגד אישר מר שובה כי היה נסיון לעזור למערערת, כלקוחת הבנק במקרים מסוימים, בין אם על דרך של מתן אשראי חד-צדדי, ובין אם בחריגה קטנה עד 1,000 ש"ח כפי שמאפשר נוהל 325 (בהמשך שם).

       כך גם מצביעה המערערת על כך שמצד אחד טוען מר שובה כי הבנק אינו רשאי להסתמך על שיק שהופקד באותו יום שבו נמשך שיק בחריגה, שכן הפרעון הסופי של השיק שהופקד הינו רק לאחר 3 ימים (עמ' 3 שורות 23-27), וכי יש להפקיד את הסכום לכיסוי השיק יום לפני הפקדתו ולא באותו יום, אך מנגד מאשר כי אישרו את השיק בחריגה על סך 590 ש"ח בהסתמך על כך שבחלוף מספר ימים אכן הופקדו סכומים שכיסו את החריגה.

7.   מסכימה אני עם ב"כ המערערת כי עדותו של מר שובה השאירה תחושת אי נוחות, שכן ברור היה ממנה כי בניגוד לתמונה שמנסה המשיב בתגובתו ובסיכומיו להציג, התנהלות הבנק ביחס לניהול חשבון המערערת לא היתה עקבית.